שמואל א' 2-12:  "בני אלי היו אנשים רשעים, הם לא ידעו את ה'. וכך נהגו כהניו עם העם. כאשר מישהו הקריב קרבן, עבד הכהן בעת בישול הבשר. אוחז במזלג בעל שלוש שיניים. ידו, הוא דקר לתוך הדוד, הקדירה, הסיר או הסיר; וכל מה שהמזלג העלה, לקח אותו הכהן לעצמו."
יש
    הבנים של אלי לא נעלמו ממוסדות הדת שלנו, הם ממשיכים לאכול את מה ששייך לאלוהים. הם עדיין תוקעים את המזלג בדוד, בקלחת, בסיר או בסיר. הם לא יראים את ה'. הם מנצלים לרעה את מעמדם כדי לחייב אנשים לתת להם "מרצון" ואם הם מסרבים הם לוקחים זאת בכוח. הם אנשים סוטים, שדואגים רק לעצמם. בני אלי עדיין קיימים, אבל הם התרבו בינינו.

משרדים חמדנים

כסף כשאתה מחזיק אותנו
 
   הכל בתשלום, שום דבר אינו בחינם. כולנו מכירים את זה, מכיוון שהחיים מזכירים לנו את זה כל יום. אבל האם האמת היומיומית הזו יכולה להפוך לעילה לאפשר את המנהגים הבלתי קבילים ביותר בכנסייה? האם הצורך בכסף יכול להפוך לדלת הפתוחה לכל החריגה? האם כסף הוא המפתח לברכה או לא? טקסטים מקראיים מסוימים נוטים להוכיח זאת בעוד שאחרים לפסול את זה. איך לשתף דברים? יש משרתים של אלוהים שרוצים בכל מחיר להסתיר את השאלה הכספית בתואנה שזה לא בריא לדבר על מימון בכנסייה, בעוד שבזמן הזה אחרים מטיפים רק את זה בלי לדאוג הכי פחות בעולם מה ה"רצון הטוב" מאמינים עוברים מפגש אחר מפגש. למרבה המזל ישנם אחרים שמלמדים את העניין העדין הזה ביושר, לא מחפשים את האינטרס שלהם, אלא את זה של אלוהים וחסידי המשיח.
במילה אחת, שאלת הכסף מחייבת איזון וחוכמה, וחשוב לדבר עליה.
יש
   יש להזהיר את הכנסיות שלנו מפני התעללות מכל הסוגים. אבל אם יש רוע המכרסם בגופו של ישו, וממנו על הכנסייה להגן על עצמה, זו נחיתתם של "משרתי האל" החמדנים. צמא לכסף ולכוח ולתפארת. הם מטיפים לשגשוג של גוף המשיח אך עם מניעים שאינם טהורים.
איך הם משפיעים על הקהל שלהם? הם משתמשים באמיתות התנ"כיות על כספים, והם מטיפים להן יתר על המידה, ומעוותים את משמעותן לטובתם. רבים מהם טוענים שהם מבקשים את כבוד האל, אבל הם משקרים. מאחורי הפניות הפיננסיות הבלתי פוסקות הללו מסתתר צמא בלתי ניתן לשינוי לתהילה ולכוח שהעושר מייצר. כמה חבל להם, הם מעזים להשתמש בשם האל כדי לקבל חסד כלכלי עם הנוצרים. הטיעונים שלהם כל כך משכנעים שרובם נופלים בפח שלהם. עובדי ה' הכוזבים האלה סוחטים את הלימון עד שלא נשארה טיפה לסחוט, אבל זה לא הסוף, אחר כך הם עדיין מוצאים דרכים לקרוא למי שאין לו יותר מה לתת. כשאני אומר "גנב" אין כאן שאלה של גזילת "הם" הם מאשרים, אלא של גזילת אלוהים. הם מדברים בצורה זו כדי שמצפונם של המאמינים יוטרד ויוגש נגדם כתב אישום.
כן, רוח בני אלי אכן נמצאת בקרבנו, והיא מסתתרת מתחת לחלוק הכהונה.
אמנם, מי שמתעשר הכי הרבה הם רק לעתים רחוקות אלה שנותנים, אלא אלה שמקבלים. 
יש
   כדי שתוכלו לדעת מהי מנחת אמת, אני ממליץ לכם לקרוא את הספר שכותרתו "המנחה האמיתית" ואשר יאיר אתכם מהי מנחה על פי לב ה'.
יש
   כן זה נכון, לפעמים אלוהים מבקש מאיתנו לוותר על הכל, אבל לא כל פעם, וכשהוא מבקש אנחנו תמיד מרגישים חופש גם אם זה קשה. אלוהים לעולם לא מפעיל לחץ או לחץ בלתי נסבל. מה הוא עושה ? הוא משכנע עד שהמאמין מקבל החלטה אישית.