לעולם אל תוציא משפטים כמו: "אם אלוהים היה אומר לך לתת לי דבר כזה וכזה, היית נותן לי". בכך אתה מטיל בושה את אלוהים ואת עצמך. זה אולי נראה בהתחלה ממש רוחני, אבל זה בעצם מניפולציה של רגשות ומחשבות.
אם שאלת הכספים האישיים הייתה מסודרת כשנכנסים לשירות, בוודאי היו פחות עובדי אלוהים חסרי מצפון.
הראשון לא נכנס למשרד מה שזה לא יהיה עם המחשבה האחורית להתעשר.
כסף שני לא צריך לשלוט בעבד אלוהים. כסף שלישי לא יכול בשום אופן לשלוט במשרד.
עובדי אלוהים, בכל פעם שאתם מרגישים שמתרחשת מניפולציה בכנסיות שלכם, הגיבו, אל תתנו לעצמכם להיקלט, והיו כנים עם כולם בעצמכם.
הימנעו בכל מחיר מהאמלגות "תפילה לחולים" ו"בקשת כסף
השילוב בין תפילה לחולים לכסף מייצר בהכרח מחלוקת שנראה לי שקשה מאוד להיחלץ ממנה. התמהיל הוא לעתים קרובות מיומן, אבל מסוכן להפליא. אם תקרא את הבשורות, בין אם מדובר בחייו של ישוע או בתלמידים, לעולם לא תמצא את התערובת הזו של ריפוי כסף יותר מאשר סליחה בכסף על חטאים. בנוסף תבחין בהצהרה של השליח פטרוס לאדם הצולע היושב בפתח המקדש: "אין לי כסף ולא זהב, אבל מה שיש לי אני נותן לך בשם ישוע קום והלך." זו לא שאלה של כסף אלא של אמונה, למה זה קורה? פשוט כי אלוהים מציע את כל חסדיו בחינם. פעולה בשיטת פעולה דומה תחשוף אותך לביקורת החזקה ביותר ולסכנה גדולה. מובן מאליו שמי שזורע בשפע קוצר בשפע ומי שזורע מעט קוצר מעט, אך אין להפוך את העיקרון המקראי הזה להזדמנות מושלמת לחרוג מהאמת המופיעה בטקסט זה. לפעמים קשה להגדיר את הגבול בין אמונה לתשוקה גשמית.
כל אלה שלא יקיימו שיח כמוני יאמרו: האם לא כתוב בנביא מלאכי "הביאו אל בית האוצר את כל מעשרותיכם ומנחותיכם ותראו אם לא אפתח פתחי שמים" אז בנקודה זו אציין מספר דברים.
ראשית, מילה זו אינה מופנית לכופרים.
שנית, כמה שנים עוד יידרשו עד שהנוצרים ישתכנעו שאלוהים מספק עבורם מבלי שהם יבחנו את אלוהים בכל פגישה במשך עשרות שנים.
השלישי; גם אם הנוצרים יתנו ויעשו זאת בחוסר רצון, מה יכול אלוהים לעשות בתמורה? לא כל כך מה שאתה נותן נוגע בליבו של אלוהים, אלא איך אתה נותן אותו. עם ישראל נתן מנחות רבות לה', אבל זה לא מנע מהם להכריז שכל המנחות האלה כבר לא מעניינות אותם.
רביעית, מתן מעשר ומנחות אינו קניית אלוהים. אם זה היה כך, הישועה והרפואה לא היו עוד חסדים אלא בשל.