יום אחד אשתי סירבה לכוס קפה, פשוט כי היא לא אוהבת את זה, אף פעם לא עשתה, וכנראה גם לא תרצה. לא הייתה סיבה אחרת לסירובו. מי שקיבל אותנו, והאמין בתורת קשרי אבות, אמר לו מיד, שהיא בוודאי מחויבת ב"קללת אבות" ולכן עונש אלוהי וזו בהחלט הסיבה שלא עשתה זאת. כמו קפה. אני משאיר לך ליהנות מהמילים האלה. מול פזרנות כזו, באמת, אנחנו כבר לא יודעים אם לצחוק או לבכות.
יש
   הזהירות הגדולה ביותר מתבקשת כאשר נאומים כאלה מוכרזים בפני עם אלוהים. האם הם משחררים אנשים או כובלים אותם? אני אומר את זה: הם קושרים אותם נפשית. לפני כמה שנים, קראתי ספר, שנכתב על ידי סופר אפריקאי לא אמין, אך נהנה מהשפעה עצומה על עם אלוהים, שם הוא הכריז: שהשליח פאולוס, למרות שהיה שליח גדול, לא נקשר בכל זאת על ידי "קשרי אבות" שכן הוא מצהיר במכתבו לרומאים פרק ז' פסוק 19 תחזיקו חזק: כי אני לא עושה את הטוב שאני רוצה, ואת הרע שאני לא רוצה אני עושה. קריאה זו של הטקסט מחנכת את חוסר ההבנה של מורה השקר הזה, ביחס לאמיתות דבר ה'. השליח פאולוס צדק כשכתב: "המורים האלה מלמדים את מה שהם עצמם לא מבינים"
יש
   מחבר אחר טוען את התזה הבאה: גם דוד המלך היה קשור ב"קשרי אבות" שכן חטא עם ברשבט. לא שהוא אשם לגמרי, אבל זה בגלל הקשרים התורשתיים שהחזיקו בו, שכן אמו הייתה אישה של חיים רעים (זונה). בל נשכח שלמרות חטאו, דוד המלך היה איש לבו של אלוהים. כאשר חזר בתשובה, בעקבות התגלותו של נתן הנביא, לאחר שתפסו אותו אשמה ובושה, הייתה לו לפחות היושר, להאשים את עצמו באשמתו בעצמו, וזה הכל לזכותו. דוד המלך זיהה את טעותו ואת חולשתו, ולא השליך אותו על אמו או על אף אחד אחר. זאת ועוד, לא כתוב בשום מקום במקרא, שלאחר שחזר בתשובה, הוא השתחרר מ"קשרי האבות". מאותו מחבר: "מדוע היו לשלמה 300 נשים (ואפילו 700), קשרים תורשתיים של זנות, תאווה מינית היו בחייו; אין קשרים תורשתיים?" סוף הציטוט. מחבר אחר "בפסוק ז' אנו רואים את שלמה... לאיש הזה הייתה התפרצות של טומאה בחייו. הבעיה המינית הייתה גדולה פי אלף בחייו מאשר אצל דוד. סולומון הסתיים רע מאוד. ייתכן שהוא מת ממחלת מין.(אני נותן לך להעריך את ההנחה הזו) הוא נפל לעבודת אלילים נמוכה ביותר... בני דוד אחרים הוטרדו מאוד בגלל טומאה, גילוי עריות, שקר וכו'.
 
שם... אנחנו נופלים לטירוף הכי מוחלט...  חרגת מהמגבלות.
יש
   אם כל זה היה נכון, אלוהים באמת היה בוחר באיזה אנשים מוזרים בדוד ושלמה לשמש כמלך על ישראל. אלא אם כן הוא לא מצא אף אחד אחר. מה עם שמואל הנביא? האם היו לו גם קשרי אבות מאחר שבניו לא הלכו בדרך הישר של אביהם? הסברים אלו מציינים אי הבנה דרמטית של הטקסטים המקראיים, ואי הבנה היסטורית של סיפור זה. אני לא רוצה לשבח את הפוליגמיה, אבל יודע שבאותה תקופה מנהג זה היה חלק בלתי נפרד מהמוסר. אלוהים בעצמו אמר לדוד המלך? (נ"פ) בהקשר זה, טעותו של שלמה הייתה לא לקחת 700 נשים אלא לשאת נשים זרות שהרחיקו את לבו מה'. שלמה המלך המסכן, שלא ידע שהוא קשור לאביו דוד, שבעצמו היה קשור לאמו, שבעצמה הייתה קשורה לסדרה של אבות קדמונים פחות מכוכבים.
קח את האחריות שלך מול הפיתוי ואל תטיל את הנפילות שלך על אחרים. 
יש
אלה החוטאים הם האחראים הבלעדיים למעשיהם. החטאים מגיעים מהמפתה, והתנ"ך אומר לנו בבירור שאלוהים אינו דוחף, מפתה או מחזיק אף אחד בשבי. הנביא יחזקאל כותב בספרו פרק י"ח פסוק ב': ענבים חמצמצים אכלו האבות ושיני הילדים נרקמו. אני חי ! אומר ה' ה', לא תהיה לך עוד סיבה לומר את הפתגם הזה בישראל. פסוק יט: מדוע אין הבן נושא את עוון אביו? זה שהבן פעל על פי צדקה ומשפט, זה שהוא קיים ויישם את כל חוקיי; הוא יחיה. הנשמה החוטאת היא זו שתמות. הבן לא ישא את עוון אביו, והאב לא ישא את עוון בנו.
יש
   תנו לכל אחד לשאת חטאים משלו, אם הם ביצעו כאלה. שאנשים ילמדו לא להטיל את הפגמים שלהם על אחרים, כאילו להתנצל על חולשותיהם. זה נוח מדי לומר, אני לא אשם. אבא שלי, אמי או אבותיי אחראים לכל מה שקורה לי, אני רק קורבן של חטאי העבר שלהם. במקום זאת, הכירו בחולשות שלכם, התוודו על החטאים שלכם, בואו או חזרו למשיח ושנו את חייכם. יום אחד גברת שניסינו לגרום לה לראות היגיון לגבי החיים החוטאים שניהלה; אומר לנו: "רק אלוהים מבין אותי" שזו טעות חמורה להתוודות על כך. בהחלט אסור לבלבל בין הבנה לקבלה. זה לא רציני לרצות לתרץ את החטא באמירה "רק אלוהים מבין אותי" אלוהים לא
מבין שרק דבר אחד הוא דברו. כל שאר מעשינו הרעים, הוא רואה אותם, אבל לא סובל אותם, ועוד יותר הוא מגנה אותם. אם סובלנות לחטאים אנושיים הייתה חלק מטבעו של אלוהים, הוא לא היה חושב שיש צורך לשלוח את בנו ישוע המשיח ארצה כדי למות על הצלב בגלל חטאנו. העיקרון המניע את כנסיית ישוע המשיח לא יכול להיות מודגם על פי המוסר של העולם. לעולם אל תשכח שהכנסייה נמצאת בעולם, אבל היא לא מהעולם, אין קשרים שמאחדים ביניהם. המוח השולט באחד ובשני הוא הפוך. הם כמו מים ואש, עוינים זה את זה ללא תקנה. הם לעולם לא יתערבבו.