נבחר על ידי אלוהים לעבודה מיוחדת

שופטים ו'-י"ד: "לך בכוחך והציל את ישראל מיד מדין, הלא אני זה ששלח אותך?
יש
אתה הבחירה של אלוהים ולא של מוסד. אתה שייך לו ולא תלוי
מאשר ממנו.
יש
  בכל הנוגע לשיחתך, הוא ותמיד יישאר האחראי הבלעדי. רחוק ממני לחשוב שלכל נוצרי יש את הדרך שלו; האם התנ"ך לא מלמד אותנו להיכנע אחד לשני? עצות תמיד מתקבלות בברכה אבל רק בתנאי שהיא חלק מרצון ה' המושלם ולא בהערכה גשמית של אדם או יצירה. לא נקראת על ידי אנשים, אלא על ידי אלוהים בלבד.
בוא נפתח סוגריים לגבי הנבואה אם תאפשר לי. נבואה יכולה להזכיר לך או לאשר קריאה שכבר קיבלת בלבך, אך לעולם לא לכפות אותה. אני מתעקש במיוחד על היבט זה מכיוון שרבים הם אלה שהקשיבו לנביאים כביכול, אשר דיברו לא בשם אלוהים, אלא על פי דמיונם, ובלבלו בין השראה אלוהית להשערה גשמית. אז היזהרו ואל תתפשרו על עתידכם על מילים שלא מוצאות הד בלב, ואשר לרוב מבוססות על שאיפות אישיות.
לפני שאנשים מדברים אליך, אלוהים כבר דיבר אליך.
יש
    אם הקריאה תבוא מאלוהים, אזי ישקעו בליבך שכנוע עמוק ושלווה גדולה, אשר לא נסיבות ולא ניסיונות יכולים להסיר מרוחתך. דבר אלוהים מכריז: "שמתי בלבך שבילים מסומנים היטב". אל תרוצו אל כל הנביאים, אל כל הכנסים כדי לדעת את עתידכם, אלא למדו להקשיב לרוח הקודש. ואם בנסיבות משמחות בא ה' לאשר את קריאתך אליך, בזמן שהיית מפקפק בנסיונות, תודה לה', כי הנה הוכחה חדשה שהוא רואה אותך ושהוא מחפש אותך בכל רגע בחייך.
אף אחד כאן עלי אדמות לא שם שבילים מוכנים בליבך, רק רוח הקודש עשתה זאת, והוא לבדו יגרום לך ללכת לשם, והוא לבדו יספק.
יש
    מכל מקום, מה שיש מאלוהים יישאר בך עד סוף חייך, וכל מה שלא מצא את מקורו בו ייעלם לעד, ללא תקווה לשוב. הקריאה שאלוהים שם בחייך תלך אחריך בכל אשר תעשה, ו. עדיף לך אם תענה על זה לפני שחייך יסתיימו.
רחוק מקריאת אלוהים תמצא רק עצב ותסכול. רבים הגיעו לסופם
על חייהם שלא עשו דבר קונקרטי למען אלוהים; הם לעולם לא יוכלו לומר את המילים האלה של ישוע:
"אבא, עשיתי את העבודה שביקשת ממני לעשות, עכשיו תפאר את בנך, כדי שבנך יפאר אותך."
זכרו תמיד שאלוהים לבדו בחר בגדעון. קריאתו הגיעה רק מאלוהים, ואף אחד בישראל לא יכול היה לטעון זאת. נקרא על ידי אלוהים, רק לו יצטרך מעתה לתת דין וחשבון. האם אתה יכול לדמיין לרגע את האחריות העצומה שהוא היה צריך לשאת על כתפיו. אכן, אלוהים לא ביקש ממנו להציל רק אדם אחד, ואפילו לא את משפחתו, אלא עם שלם, שלמרות שהוא מורד, בכל זאת נשאר בליבו של אלוהים.
דע את הגבולות שלך
    מול אתגר כזה, תגובתו של גדעון הייתה מהירה, הוא ענה מיד,
יש
ה', במה אציל את ישראל? כאן המשפחה שלי היא הכי ענייה במנשה ואני הכי קטנה בבית אבי". במבט ראשון גישה זו אולי נראית סותרת את התנהגותו הראשונית, אבל בכל מקרה, לגדעון יש
איכות, של לא להחשיב את עצמו כעל אדם במשפחתו ויותר מכך בעם ישראל.
לזלזל בעצמך זה לא דבר טוב, ובטווח הקצר עלולה להפוך למגבלת. מצד שני, הערכת יתר של עצמו פוגעת ברצינות בהצלחה בקריאת אלוהים, שכן האדם האחראי לפגם עצמי מסתמך כל הזמן על היכולות שלו, ומרחיק לכת עד כדי שוכח שלאלוהים לבדו יש את הכוח והזכות. לשלוט בעבודתו. גדעון לא היה אף אחד מהם. הוא לא ראה את עצמו כחסר יכולת או כשרון.
יש
    אבל, אם זה לא המקרה עבורך, ה' יצטרך להביא אותך להיגיון ולהיות יותר אובייקטיבי לגבי עצמך, דרך כל מיני ניסיונות והתנסויות, עד שתהיה ניתנת לגיבוש בידיו. להיקרא זה דבר אחד, להיכנס לשיחה זה דבר אחר ולהצליח באותה שיחה זה דבר אחר.
יש
    לא נראה לך מפתיע שעוד לפני תגובתו השלילית לכאורה של גדעון, ה' מכריז בפניו בקול רם וברור וללא כל עמימות: "לא שלחתי אותך?" כאילו רצה לצפות את התשובה. כן ה' חקר את לבו של גדעון, וכבר הוא אישר לו שהקריאה הזו באה ללא כל הגבלה מאלוהים.